למה לא ציפי לבני
31 בינואר 2009יש נקודה אחת שבכל פעם שלבני אומרת אותה אני מהנהן בהסכמה: ברק וביבי כבר היו ראשי ממשלות והם היו ראשי ממשלות איומים ונוראיים; "אני עוד לא הייתי", היא אומרת. על זה אמר מופז "זו לא העת לניסויים" (והליכוד מצטט אותו שוב ושוב בתעמולת הבחירות שלו) אבל הוא אמר את זה בתקופה שבה השניים נאבקו בפריימריז וממילא הייתי מעדיף כמעט כל אחד בעולם, בלי צחוק – ממש כל אחד בעולם – על פני מופז כראש ממשלה.
הבעיה היא שאחרי הטיעון הזה של לבני, לא נותרת סיבה אמיתית להצביע לה. הצווחות ההיסטריות של אלו שטוענים כי מדובר בסוג של שוביניזם הן מגוחכות בעיניי. כמו תמיד, הגדילה לעשות חנה בית הלחמי, ששילבה בטקסט ההיסטרי כתמיד (זה בסדר חנה, גם אם היית גבר הייתי טוען שהטקסט שלך היסטרי) שיר מטקס יום השואה יחד עם קריאה שלא לפסול אל לבני בגלל שהיא אישה.
העובדה שהיא אישה, היא הבעיה האחרונה של לבני. למרבה צערה, בעייתה הראשונה בכלל לא קשורה אליה, היא קשורה באלו שנשרכים אחריה. מי יכול להצביע עבור טיפוסים כמו צחי הנגבי, שאול מופז, רוחמה אברהם בלילא (שבאופן מפתיע, אבל גם שלא, באתר האינטרנט של קדימה היא פשוט הועלמה, נמחקה ואיננה) והגדולה מכולם, דליה איציק. לא באמת, מי? זו כמובן לא הבעיה היחידה של לבני, אבל ללא ספק היא עושה את העניין להרבה יותר פשוט: אין שום סיכוי בעולם שאני אצביע לאנשים כאלו.
ובכלל, מרוב זה שמדברים על ליברמן, ליברמן ועוד קצת ליברמן, נראה שכולם שכחו שהבחירות כאן הן לא בחירות נשיאותיות. בישראל בוחרים מפלגה והמפלגה של לבני היא פשוט קטסטרופה. בהקשר הזה, מי שמסוגל לשלוף מהזיכרון ארבעה חברי כנסת מהמפלגה של ליברמן יזכה בפרס. הסיבה שאף אחד לא זוכר פשוטה: בפשיזם אין משמעות לאיש מספר שתיים של המנהיג ולכן גם בתשדירי התעמולה של ליברמן לא רואים אף אחד חוץ ממנו.
אז אפשר לדבר עד מחר על ביבי וברק ועל כך שלבני היא בחירה סבירה (נניח) אבל מי שמצליח להשחיל את הפתק של קדימה לקלפי כשהוא זוכר מי הם חברי מפלגתה והיד שלו לא רועדת, כנראה לקח כדור חזק נגד בחילה. ולא, אני לא חושב שהאופציה היחידה בישראל היא להצביע ולסתום את האף: יש לא מעט אלטרנטיבות שפויות בהרבה במפלגות הקטנות.
ישנם אנשים שהולכים לאותו הסרט פעם אחר פעם. אני לא מדבר על "מופע הקולנוע של רוקי", אני מדבר על סתם סרט שאנשים מחליטים לראות שוב ושוב. אני מודה שאני לא משתייך לז'אנר הזה של צופי הקולנוע ובכל זאת יש סרט אחד שהוא יוצא מן הכלל: "
