קטגוריה: באה לי מחשבה

יצא לי אתמול לראות את “השופט”, סרטו של רם לנדס חתנו של השופט אהרן ברק, אודות אהרן ברק. אינני משפטן ואינני מסוגל (וגם לא ממש מעוניין) לנתח משפטית את החלטותיו השונות של ברק. מה שאני כן מסוגל לעשות הוא להתרשם…

אולי צריך למנוע את הכתיבה מאנשים שסובלים מיאוש מתקדם. אולי הם רואים את העולם דרך פריזמת היאוש האישית שלהם, עד שזו מתקבעת בתודעתם ומעוותת את תפישת עולמם. אני לא שולל על הסף שהטקסט הזה, שכתבתי עבור “העין השביעית”, יצא כמו…

באמצע השבוע שעבר צפיתי באייטם בחדשות ערוץ 10 ולרגע הייתי צריך לצבוט את עצמי כדי להיות משוכנע שאני לא חולם. ברצינות, חשבו על כך לרגע. האם לא יכול להיות שאייטם כזה הוא סוג של הזייה, חלום משונה במיוחד? אחרי שהבנתי…

אתמול החליטה הכנסת להעלות את המע”מ ב-1% ומהיום בחצות הוא יעמוד על 16.5%. מע”מ הוא מס נפלא שהמדינה אוהבת מכיוון שמי שגובה אותו הם האזרחים שאחראים להעביר אותו לקופת המדינה ולא היא תכניס אותם לכלא. לא מבריק? מעבר לזה יש…

מותו של מייקל ג’קסון התרחש בעיתוי הכי מחורבן מבחינת העיתונים הישראלים (יום חמישי בלילה), עובדה שחייבה אותם לפצות על כך בשלל טורים ודברי פרשנות. את תשומת ליבי תפס במיוחד טורו של שי גולדן, שבדרך כלל אני מאוד מחבב את כתיבתו,…

בפוסט הקודם כתבתי: בתוכניות הטלוויזיה משודרות כמעט מדי יום תוכניות העוסקות בגילוי עתיד, קריאה בקפה, בכוכבים, ובקלמנטינות. פתאום חשבתי על זה: קריאה בקפה? לא, כאילו, הממממ, מה? החלטתי שאני מנסה להבין את העניין הזה קצת יותר לעומק; מה מסתתר מאחורי…

“כל הדיווחים על שרי אריסון והתקשורים שלה עושים לי חשק לקחת את המינוס שלי לבנק אחר” (היו”ר. בטוויטר. שם, שם). שוקי טאוסיג עושה היום ב”עין השביעית” עבודה קשה ומרתקת כאשר הוא סוקר את הדרך שבה העיתונים השונים מסקרים את הסוגיה…

עבדתי בלא מעט ארגוני תקשורת בקריירה הלא נורא ארוכה שלי אבל באף מקום לא הרגשתי בבית כפי שהרגשתי בעיתון “הארץ”. הסיבות לכך הן בחלקן טכניות: “הארץ” היה מקום העבודה היחיד אליו הגעתי מדי בוקר במשך קרוב לחמש שנים. בנוסף לכך,…