קטגוריה: באה לי מחשבה

היום הגיעה אליי פניה נרגשת מאתר “תפוז” בה התבקשתי למלא סקר כי “דעתכם חשובה לנו”. נו, איך אגיד “לא” אם כל כך חשובה? לחצתי “כאן” וניסיתי להתחיל להשפיע אבל אז הסתבר שהסקר פשוט לא עובד. בכל פעם מתקבלת הודעת שגיאה…

שלא תחשבו שלא שמתי לב שקצב העדכונים בגלוב צנח לו. שמתי לב. כמו שאני רואה את זה, יש שתי בעיות. הראשונה היא חשבון הטוויטר שלי. אין מה לעשות, אם פעם מצאתי איזשו קישור למשו, והייתי עושה ממנו מטעמים באיזה פוסט…

לפני כמה ימים כתבתי בטוויטר שאין דבר דוחה יותר מאנשים שמדברים על עצמם במונחים של “מיתוג עצמי”. הכוונה היא לא רק לאנשים שמדברים על עצמם במונחים האלו אלא לכל אלו שמסבירים לך כמה מיתוג עצמי הוא חשוב, ואיך תעשה את…

בחודשים האחרונים אני לא רואה הרבה טלוויזיה. זה לא עניין של אידיאולוגיה, פשוט אין על המסך משהו שממש מעניין אותי. לא מועדון לילה, לא כוכב נולד, לא החדשות ולא הסרטים שמשודרים בלופ אינסופי בכבלים. משום כך, גם ב”מחוברות” אינני ממש…

נראה שהטקסט הזה שפרסמתי ב”עין השביעית” נגע לכמה אנשים. קודם דבורית הגיבה ואז אני הגבתי לתגובה שלה (וגם אתי סורז’ון כתבה פוסט בנושא) וכעת גל מור מפרסם תגובה ב”עין השביעית”. קראתי בעיון את התגובה של גל ואני מודה שהתקשיתי להסכים…

אין הורה שלא מכיר את הדרך הקצרה ביותר לבית החולים הקרוב ביותר למקום מגוריו. זה לא בגלל שהורים הם חבורת מטורפים (הם גם) אלא שהם השתמשו בדרך הזו לפחות פעם-פעמיים, אם לא יותר. בתי חולים הם מקומות לא סימפטיים אבל…

תמונתו של הילד המצומק בן השלוש וחצי, שמשקלו הגיע ל-7 ק”ג, מסרבת לצאת מהראש גם לאחר אבחנת הפסיכיאטר. הילד התיישב לכולנו במקומות רועדים, חשופים ונטולי הגנות, והוא כבר איננו רק בנה של האם המסוימת המשתייכת לעדה החרדית המסוימת. הוא הפך…

דבורית מגיבה לטקסט שפרסמתי ב”עין השביעית”. תגובה נאה. אני שמח שנוצר דיון סביב הטקסט הזה מכיוון שאני חושב שהוא עוסק בנקודה חשובה. הנקודה היא, בקליפת אגוז, שאחת הבעיות המרכזיות, אם לא המרכזית מכולן, בתופעת “הבלוגרים בתשלום”, אינה קשורה בהכרח ל”גילוי…